פרומפטולוגיה – מדריך מעשי למשתמשים מקצועיים

בינה מלאכותית כבר מזמן אינה כלי ניסיוני. היא הפכה לכלי עבודה יומיומי עבור מרצים, מנהלי הדרכה, אנשי תוכן, סטודנטים וארגונים. אבל יש הבדל עצום בין שימוש אקראי בבינה מלאכותית לבין שימוש מקצועי ואפקטיבי.
ההבדל הזה מתחיל בדבר אחד בלבד: אופן כתיבת הפרומפט.

פרומפט הוא למעשה ההנחיה שאנו נותנים למערכת. הוא לא רק שאלה, אלא הגדרה של משימה. ככל שההנחיה מדויקת יותר – כך התוצאה איכותית יותר. כאשר הפרומפט כללי או עמום, גם התשובה תהיה כללית. כאשר הוא ברור ומובנה, הבינה המלאכותית יכולה לייצר תוצרים ברמה גבוהה מאוד.

לפי מדריכי העבודה המקצועיים של מערכות AI, פרומפט נכון הוא שיחה מתמשכת ולא הוראה חד־פעמית. במקרים רבים נדרשים כמה ניסוחים, דיוקים ושיפורים עד שמתקבלת התוצאה הרצויה. זוהי מיומנות שניתן לפתח, והיא הופכת במהירות לאחת המיומנויות החשובות בעבודה עם טכנולוגיות מתקדמות.

אחת הדרכים הפשוטות להבין כיצד לנסח פרומפט טוב היא לחשוב על ארבעה מרכיבים מרכזיים.
1. התפקיד – מי אנחנו רוצים שהמערכת תהיה. האם מדובר במרצה? יועץ אסטרטגי? מומחה פדגוגי? הגדרת התפקיד מחדדת את סגנון התשובה.
2. המשימה – מה בדיוק אנחנו מבקשים שיקרה: כתיבה, סיכום, בניית תכנית, ניתוח נתונים או יצירת רעיונות.
3. הקשר – למי מיועד התוצר, מה רמת העומק הנדרשת ומה מטרת השימוש.
4. הפורמט – האם נרצה טקסט רציף, טבלה, רשימת שלבים, מצגת או מסמך מסודר.

לא תמיד חייבים להשתמש בכל המרכיבים, אך שילוב של לפחות חלק מהם משפר משמעותית את איכות התוצאה. כאשר המערכת מבינה גם את התפקיד, גם את המשימה וגם את ההקשר – היא מסוגלת לספק תשובה מדויקת בהרבה.

טעות נפוצה היא לכתוב פרומפט קצר מדי. משתמשים רבים מסתפקים בשתיים או שלוש מילים, למשל: “סכם את המאמר” או “כתוב פוסט”. בפועל, פרומפטים מוצלחים מכילים לרוב משפט מלא עם הקשר ברור. ככל שהבקשה מפורטת יותר – כך הבינה המלאכותית יכולה להתאים את עצמה טוב יותר לצורך האמיתי.

לדוגמה, במקום לכתוב “סכם את המאמר”, ניתן לכתוב:
“סכם את המאמר עבור סטודנטים שנה א׳ ללא ידע מוקדם, בעברית פשוטה, עד 300 מילים, והוסף שלוש נקודות מרכזיות בסוף.”
אותה משימה – אך התוצאה תהיה שונה לחלוטין.

גם בעולם ההוראה וההדרכה ניתן לראות את ההבדל. פרומפט כמו “בנה מערך שיעור” יניב תוצאה כללית. לעומת זאת, פרומפט מפורט יותר כגון:
“אתה מומחה פדגוגי. בנה מערך שיעור של 45 דקות לסטודנטים בנושא שימוש נכון בבינה מלאכותית בלמידה אקדמית. כלול פתיחה, פעילות, דיון וסיכום והצג בטבלה” יניב תוצר מדויק וישים הרבה יותר.

חשוב להבין שכתיבת פרומפטים היא תהליך. אין צורך לצפות לתוצאה מושלמת בפעם הראשונה. עבודה נכונה מתבצעת בשלבים: ניסוח ראשוני, קבלת תשובה, בקשה לשיפור, קיצור, הרחבה או שינוי סגנון. למעשה, העבודה עם בינה מלאכותית דומה יותר לדיאלוג מאשר לפקודה חד־פעמית.

ניתן גם להשתמש בבינה המלאכותית עצמה כדי לשפר את הפרומפט. לדוגמה, אפשר לבקש:
“שפר את הפרומפט הבא כך שיהיה מדויק וברור יותר”,
ולהדביק את הניסוח המקורי. כך ניתן ללמוד תוך כדי עבודה כיצד לנסח טוב יותר.

בסופו של דבר, היכולת לכתוב פרומפטים מדויקים הופכת את הבינה המלאכותית מכלי טכנולוגי כללי לכלי עבודה מקצועי. היא מאפשרת לכתוב מהר יותר, לחשוב בצורה מובנית יותר, ולייצר תוצרים איכותיים בזמן קצר.

הנוסחה פשוטה:
הגדירו תפקיד, הגדירו משימה, הוסיפו הקשר ובקשו פורמט ברור.
ככל שתתאמנו בכך יותר – כך התוצאות ישתפרו במהירות.

כתיבת פרומפטים אינה תחום למומחי טכנולוגיה בלבד. זו מיומנות עבודה חדשה, שכל מי שעוסק בלמידה, בהוראה או בניהול ידע יכול וצריך לפתח.

הפרסום מבוסס על מדריך להנדסת פרומפטים של גוגל הניתן להורדה חינם – כאן

אייל לייפר
מנכ"ל מייסד